שעטנז מתייחס לאיסור מן התורה על עירוב בד של צמר ופשתן בבגד אחד. ישנם סוגי צמר ממקורות שונים וכך גם פשתן, אך האיסור מתייחס לצמר שמקורו בכבשים ולפשתן שמקורו בצמח בלבד. כיום, מאחר ורבים מהבגדים הנמכרים בארץ ובעולם הם ממקור סינטטי, בדיקת הרכב הבד בתווית הבגד מספיקה כדי לקבוע שניתן ללבושו. אולם, אם מדובר בבגדי צמר או פשתן, השכיחות להימצאות שעטנז גבוהה יותר. כדי להימנע מעבירה על איסור זה, יש לבדוק את הבגדים אותם אנו לובשים. כיצד עושים זאת?
מקור איסור השעטנז
בתקופת המקרא נהוג היה לטוות את הבגדים מצמר ופשתן. בספר דברים כ"ב, פסוק י"א נאמר: ”לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו“. חז"ל הסיקו מכך שהאיסור מתייחס לצמר כבשים ופשתן ממקור צמחי שהיו נפוצים בעת ההיא. לכן, צמר גמלים, אנגורה, קשמיר וכדומה, אינם נכללים באיסור. כמו כן, גם פשתן המופק מקנבס או יוטה איננו אסור ללבישה עם צמר. מכאן, שבגדרים הארוגים משעטנז נחשבים כשיר כהלכה. ניתן למצוא בגדים וחליפות שעטנז באתר בגיר: https://www.bagir-il.com/
הדרכים בהן ניתן לבדוק שעטנז בבגד
כדי לדעת אם בגד מכיל סיבי כותנה וצמר ארוגים יחדיו, יש לבדוק את הבגד. קיימות מספר דרכים לעשות זאת: בדיקה ויזואלית על ידי שימוש בזכוכית מגדלת ובאמצעות פנייה למעבדת שעטנז אשר לה הציוד המתאים ביותר לבדיקה מעמיקה. המעבדה עושה שימוש בכמה שיטות ובשילוב שלהן. בדיקת שעטנז היא מיומנות ייחודית המתבצעת על ידי אנשי מקצוע שיודעים כיצד לבצע אותן מבלי לפגום בבגד. אלו השיטות המוכרות לבדיקת שעטנז, לפי שלבים:
בדיקה חזותית
השלב הראשון בבדיקה הוא בחינה ויזואלית של הבגד עצמו. ניתן לבחון את הרכב הבגד המצוין על התווית ולהסתכל מקרוב על אופן אריגת הבד. במקרים רבים, בדיקה זו תספיק מאחר וניתן לזהות סימנים ברורים לשעטנז גם ללא אמצעים של המעבדה. אם אינכם בטוחים, השלבים הבאים בבדיקה כנראה יניחו את דעתכם.
בדיקה מיקרוסקופית
אם בדיקה ויזואלית לא הספיקה, מומלץ לקחת את הבגד לבדיקה של מומחים במעבדת שעטנז. שם, ניתן לבצע בדיקה מיקרוסקופית כדי לקבוע האם יש נוכחות של סיבי צמר ופשתן באותו הבגד. בבדיקה זו אפשר לזהות גם את סוגי הסיבים על ידי בדיקת תכונות השבירה שלהם.
ניתוח כימי
בדיקה זו יכולה להיות בנוסף לזו המיקרוסקופית. ניתן לקחת דגימה מהבגד (מבלי לפגוע בו כמובן) ולנתח בבדיקה את ההרכב הכימי של הסיבים. שלב זה מאפשר בדיקה מקיפה יותר של הסיבים ויכול לאשר את הבדיקה המיקרוסקופית.
בדיקה בשריפה
סיבי פשתן וצמר מגיבים באופן שונה לאש ולכן, בדיקה זו נועדה לבחינה של תגובת הבד לשריפה. אם יימצא שוני ביניהם, כנראה שיהיה מדובר בשעטנז. לצורך הבדיקה דוגמים את בד הבגד ומציתים אש. סיבי צמר נוטים להתכווץ בלהבה ולהשאיר שאריות קטנות של הסיב. לעומת זאת, סיב פשתן בדרך כלל יתפורר מיד לאפר. בדיקה זו מאפשרת לקבוע האם קיימים שני סוגי הסיבים בבגד, לאחר כיבוי האש.
שילוב מספר טכניקות בבדיקת שעטנז
אם הינכם מעוניינים בבדיקה מקיפה וסופית כדי לאשר שהבגד לגופכם אינו מכיל שעטנז, רבים ממליצים על שילוב טכניקות הבדיקה. שילוב זה מאפשר דיוק ובחינה מקיפה במיוחד של הבגד. לאחר סיום הבדיקות ניתן יהיה להיות בטוחים שהבגד אינו מכיל סיבי צמר ממקור כבשים ופשתן ממקור צמחי ולכן – אינכם עוברים על ציווי השעטנז מן התורה.
נשמח לסכם ולומר כי בדיקת השעטנז היא חלק חשוב בקיום הציווי מן התורה נגד לבישת תערובת סיבי צמר ופשתן בבגד אחד. התהליך כולל שילוב של בדיקות ויזואליות באמצעים שונים, ניתוח כימי ובדיקה בשריפה. כדי להימנע מפגיעה בבגד עצמו, מומלץ לגשת למעבדה המתמחה בבדיקות אלו ולא לבצע אותן לבד.
