כיצד לספק תמיכה לתשושי נפש

תשישות נפש היא מצכ כרוני הנגרם בדרך כלל בעקבות דמנציה, אך יכול להיגרם גם ממחלות ניווניות נירולוגיות אחרות. מצבם של תשושי נפש מתדרדר עם הזמן, עם כי קצב ההתפתחות משתנה מאדם לאדם. בין השאר, הם סובלים מבעיות זיכרון, חוסר התמצאות, בלבול ובעיות אחרות בתפקוד המוחי.

מה זה תשושי נפש?

ברוב המקרים, תשושי נפש נמצאים בגיל השלישי לחייהם, אשר סבלו קודם לכן מאלצהיימר. מצב זה פוגע בצורה משמעותית ביכולת שלהם לקיים חיים נורמליים, מבחינות רבות. התסמינים השכיחים ביותר הם: פרנויה, תוקפנות, בלבול, בעיות שינה, שוטטות ודכאון.

תשושי נפש מתקשים לתקשר במצבים חברתיים, מכיוון שהם עלולים לשכוח שמות או פרצופים, אפילו של אנשים קרובים מאוד אליהם. פעמים רבות הם לא מודעים לזמן ולמקום בהם הם נמצאים, ואפילו לא יודעים מי הם עצמם. הם מתקשים עם פעולות יום יומיות כמו אכילה, מקלחת והחלפת בגדים. למעשה, הם זקוקים להשגחה צמודה ולטיפול מסור, אותם ניתן לקבל בעזרת חברת סיעוד או בבית אבות ייעודיים לתשושי נפש.

כיצד מאבחנים תשושי נפש?

אבחון של תשושי נפש מתבצע על ידי שילוב של כמה מרכיבים: ראשית, חשוב לשמוע מהחולים עצמם ומבני משפחתם והחברים על התנהגותם, על הדברים שהם חווים ועל תדירות השינויים במצב. מעבר לזה, נדרשת כמובן חוות דעת רפואית וקוגנטיבית, וכך גם שאלונים ומבחנים קוגנטיביים. בשלב זה גם נקבעת דרגת המחלה, בסולם של ארבע דרגות, על פי רמת הבלבול ממנה סובלים החולים.

אלה שני מבחנים נפוצים המשמשים לאבחון:

  • מיני מנטל – המבחן הנפוץ ביותר בתחום, לו שני חלקים: בראשון החולים נשאלים סדרה של שאלות, כדי להעריך את הזכרון שלהם, יכולת ההקשבה והתקשורת, ויכולות נוספות. השאלות הן בדרך ככל בסגנון של – איפה אנחנו נמצאים? איזה יום היום? מה התאריך המדויק? מי הוא ראש הממשלה? באיזו שנה נולדת? בחלק השני של המבחן, המאובחנים מקבלים הוראות ועל פיהן כותבים, מציירים וכו'.
  • מבחן השעון – אחד המבחנים המעניינים, במסגרתו החולים מתבקשים לצייר שעון מחוגים, ואז לומר מה השעה. כך, נבחנת יכולתם לסדר מספרים בסדר הנכון על היקף של עיגול. אם הם לא מצליחים או מתקשים, זה מעיד על מגבלות קוגניטיביות שונות.

למה חשוב לאבחן בצורה מדויקת?

חשוב מאוד לאבחן באופן מדויק ככל הניתן את מצבם של תשושי נפש, כדי לדעת להעניק להם את הטיפול המתאים ביותר, מבחינת תנאים, תרופות וכיוצא בזה. על פי דרגת המחלה, מחליטים האם החולים יכולים להישאר בביתם ולקבל בו את הטיפול, או לעבור למוסד מתאים כמו בית אבות לתשושי נפש. 

לאחר האבחון, מוכרחים לוודא שהחולים מסכימים לקבל את הטיפול שהם צריכים. אם לא, או שהם לא מסוגלים לקבל החלטות או לנהל את חייהם בעצמם, יש לסדר ייפוי כוח מתאים לקרוב משפחה או אדם אחר. לחילופין, בית המשפט יכול למנות להם אפוטרופוס, שידאג לכל מה שיצטרכו מבחינה כספית, רפואית ואישית.

מהו הטיפול המתאים במצב כזה?

כאמור, לעיתים תשושי נפש מקבלים טיפול ביתי ובמקרים אחרים, הם מועברים לטיפול במוסד מתאים. כך או כך, אחרי האבחון הם יכולים לקבל סיוע מהמדינה, על ידי הגשת תביעה לגמלת סיעוד. באמצעות הגמלה החולים זוכים לסיוע כספי, יכולים לקבל אישור להעסקת עובד סיעוד והטבות נוספות.

אם החולים נמצאים במצב יחסית קל, והסביבה שלהם מסוגלת לטפל בהם בביתם (אם או בלי עזרת עובד קבוע), זה יכול להועיל להם מבחינה נפשית. עם זאת, פעמים רבות פשוט אין ברירה אלא לשכן אותם במוסד טיפולי. כדי לבחור את המוסד הטוב ביותר, מומלץ לבקר בכמה מהם, לבחון את היחס ואת שאר התנאים.

Facebook
WhatsApp
Twitter
LinkedIn
Pinterest

כתבות נוספות שבטוח תאהבו:

תוכן עניינים

אודות אלולו
אלול - מגזין פנאי ותוכן

התכנים הכי טובים נוצרים על ידי אנשי השטח הכי טובים. אנחנו חותרים להגיע לחקר מעמיק אודות הנושאים אותם אנחנו מפרסמים. כאן תוכלו למצוא כתבות בנושאים הכי רלוונטים של עכשיו

דילוג לתוכן